תוכן

ח) וגם שנדחה הוא שהיה ראוי להתמתק ולהיות נתקן זה ע"י, וכיון שדחה אותו קרח, ולא זה ע״י, וכיון שדחה אותו קרח, ולא רצה. אז ויחר למשה מאד, על התקון שהיה אז ויחר למשה מאד, על התקון שהיה נוגע אליו, ולא תקן, וזהו מלת למשה מאוד, אליו, דלא תקן, וזהו מלת למשה מאה שגרם קרח למעט בקדושה ולרבות בס״א. וע״כ בזה אמר משה מאד, כי זהו יותר קשה, ממה שלא זכה הוא לתקן, שדבר זה שלא זכה הוא לתקן, שדבר זה נוגע אליו לבד, אבל זה היה גורם למעלה. ולפי שגרם קרח כ״ז, ירד לגיהנם, כראוי אליו.