תוכן

כ) ועכ״ז, אלו הצדיקים שהם בנים של או"א, בודאי שהם חביבים בעיני זו״ן, מאחר שהם נקראים אחים ורעים שלהם, מ״מ יותר חביבים הם הבנים של זו״ן, הגורמים מ״ן לנוקביה דז"א, אפילו שהם במדרגה שפלה מאו״א, מ״מ הם יותר חביבים לתקון, מהבנים דאו״א. כי בזמן שיש מ״ן מהבנים דזו"ן, אז אין צריך מ״ן דבנים דאו״א. וז״ש חבה יתירה, ר״ל חבה יתירה נודעת להם, לבנים דזו״ן, מבנים דאו״א, שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, שהם בנים דזו״ן, שנקראים ה׳ אלהיכם. אבל הבנים דאו״א, אינם נקראים בנים דזו״ן, אלא אחים, כמ״ש למען אחי ורעי. וז״ש נודעת להם, ר״ל שהזווג שנקרא בסוד ידיעה, בסוד וידע אדם את חוה אשתו, אותו הזווג בין דאו״א ובין דזו"ן, נודעת להם, שהיה מוסר ביד הבנים דזו״ן דוקא, שהם יש להם כח לעשות זווג דזו״ן. ואח״כ זו"ן הם עולים ונעשים מ״ן לאו״א. אבל הבנים דאו״א, אין להם כח לעשות מ״ן לזו״ן, אלא לאו״א, במ״ש למעלה, בבנים דדור המדבר, שמאחר שחם אחים לזו״ן, והם חשובים, ולכן אין עושים זווג אלא לאו״א, כמו דור המדבר, שחיו ג״כ מבחי׳ או״א.