תוכן

יג) כלל העולה, שיש ב׳ מיני בחי׳ בנים: אחת, בני דור המדבר. ואחת בני זו״ן. וזמ״ש, חביבים ישראל שנקראו בנים למקום, שהם הבנים שהיו יוצאים ממצרים, שנקראים בני בכורי ישראל, והם דור המדבר, שהיו באים מבחי׳ הארת יסוד דאבא, הנקראת מקום, שכן הוי״ה דע״ב בריבוע, גימטריא דפ״ק, ועם ב׳ כוללים שהם יעקב ולאה, הנקראת דור המדבר, הם בגימטריא מקום. וגם עם ב׳ כוללים, לב׳ בקיעות הבוקע הארת יסוד דאבא, שהוא בקיעת יסוד דאבא עצמו. ואח״כ האורות בוקעים מסך אחר שני, והוא כלי הגוף של ז״א, שהוא סוד ב׳ פעמים יעקב יעקב, ע״ש. והנה דפ״ק עם ב׳ הבקיעות, גימטריא קפ״ו, כמספר מקום. וז״ש, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, שהם היו נקראים דור דעה, שהוא דעת דז״א, מסטרא דאבא, ע״ש.