תוכן

ט) אבל חבה יתירה נודעת להם, ר״ל חבה יתירה על מה שהם נקראים בנים למקום, היא נודעת להם, שהם חו״ב עילאין, שיש להם חבה יתירה, בסוד רעים דלא מתפרשן לעלמין, כחדא נפקי וכחדא שריין, בסוד ונהר יוצא תמיד ולא פסיק. ואותה חבה יתירה נודעת להם, שהם מזדווגים ביחד, בסוד זווג שלהם. כי יש ב׳ מיני זווגים: זווג שלם, וזווג שאינו שלם. והחבה יתירה, הוא זווג שלם בודאי, והם מזדווגים להם, ר״ל בשביל זו"ן, שנק׳ ג״כ בנים לאו״א עילאין, שהם גרמו זווג שלם לאו״א, וז״ש להם, ר״ל נזדווגו בשבילם. וז״ש בנים אתם לה׳ אלהיכם, שהם או״א עילאין, שהם נקראים ה׳ אלהיכם בלבד של זו״ן, בעת הגדלות. כי לה׳ אלהינו, הם ישסו״ת, שהם ה׳ אלהינו של זו״ן, בסוד הקטנות, ונקראים הם אלהינו ג״כ אלהינו של ישראל לתתא בהאי עלמא, וז״ש בנים אתם לה׳ אלהיכם, שהם או״א עילאין, שהם נקראים ה' אלהיכם בלבד של זו"ן, בעת הגדלות. כי לה' אלהינו, הם ישסו"ת, שהם ה' אלהינו של זו"ן, בסוד הקטנות, ונקראים הם אלהינו ג"כ אלהינו ג"כ של ישראל לתתא בהאי עלמא, וז"ש בנים אתם לה' אלהיכם, שהם או"א עילאין.