תוכן

לח) דע, כי שם ס"ג בריבוע קס"ו, ושם אהי"ה בריבוע דם, ויחד גי' חרב, ואינו מתגלה רק ס"ג לבדו, והוא נקרא חרב, ומציל בכוונתו, ובנקודתו הראויה, מכלי זיין. והקדים הוד להדר שהוא הנצח, ועשה נצח טפל לו, וזהו ירך גבור שהוא ההוד, הנשתלשל מן הגבורה, כי שם אהי"ה הוא בהוד, דאמא עד הוד אתפשטית. ויש בה ה' שמות בריבוע, כ"א מהם גימ' ד"ם, ה"פ דם גימ' חרב. והנה י"פ דם והמקור, גימ' אמ"ת, והמקור ממתקם. והנה ה' דמים טהורים הם, וה' דמים טמאים הם, וכשמתפשטים בעשיה, יונקים הקליפות מהם. והנה הה' דמים טהורים, הם לבושי ה"ח. וה' דמים טמאים, הם לבושי ה"ג. והדעת כולל שניהן, וע"ש כך יקרא הז"א גבור מלחמה, מכח אלו האורות של החרב ששולחת אמא לז"א, להאיר לנוקבא, שלא ידבקו בה הקליפות, השולטים בלילה. בסוד, הנה מטתו שלשלמה,ז"א מלך שהשלום שלו. ס' גבורים סביב לה, שנותנת אמא לזו"נ, מכח הארת האלו, והוא נותן כח בנוקבא להתחזק בגבורה, אחר שהן מקיפין לה בסוד אור מקיף, להגן לה. וז"ש מגבורי ישראל, ר"ל גבורות דז"א, הנקרא ישראל. כולם אחוזי חרב, לא אמר אוחזי, אלא אחוזי, להורות ב' דברים: א' שנאחזין מחרב ז"א, קס"ו ד"ם, שהוא עיקר בשמירה זו, והוא מנהיגם ולא הם. והנה מלת מלומד"י, צרופי מלו"י ד"ם, כי ס"ג עיקר, וד"ם טפל אליו, ומלחמה ודם גימ' קס"ו ע"ה, וזהו על יריכו, מתחזק בירך שמאל, ועם זה נשמרים מפחד בלילות, הכוללת כל הקליפות, ונקראו על שמה, והוא דינה של גיהנם.