תוכן

יד) ורשע הוא עמודא דאמצעיתא דקליפה, שהוא רע, שהם כ״ז אתוון כנ״ל, וג׳ קוים העיקריים שהם חג״ת. להורות: שזה הרע, הוא של ג׳ קוים, לא של נה״י, אלא של עמודא דאמצעיתא, באלו הם שורש הקוים, ורשע עולה תק״ע, שהם מנצפ״ך כפולים, שהם הגבורות שנותן לה הז״א, מהארת אותם דאימא, שהם משלה, הרי שנים מנצפ״ך, ואלו מתגלות ביסוד דאימא, שהוא בת״ת שבו, ונתקעים בנוק', וזהו תקע. ובקלי׳ היא רשע כנגדם, ובנוק׳ הוא פורענות, פ״ו אלהים אחרים שבה, שהם ה׳ גבורות שבה. ור״ע הם כ״ז אתוון דאמרן, ונו"ת הם ג׳ אהי״ה: דיודי״ן, אלפין, ההין, שבהם מתלבשות הגבורות, ויוצאות מיסוד דאימא, שעולות תנ״ה. בקדושה: תנ״ה את נשי ואת ילדי. בטומאה: תנ״ה עון על עונם. ועוד: תנו שכר לאובד. בקדושה: שימני כחותם על לבך, שעולה תנ״ה, על לבך, כי משם נתגלו האורות כולם. בטומאה: הם נו״ת. וזהו: פ״ו ר״ע נו״ת, כמ״ש.