תוכן

ט) וכשהוא וא״ו בי״ת, יש זווג, כי אז בין הזרועות מתפשטים אלו השני יודי״ן, נכללים בוא"ו. וזה ביאור: האל״ף הראשונה, שהוא חג״ת, מתאסף אל היסוד שהוא וא״ו לבד, ואז יש זווג. ושכן נקרא היסוד, שעולה ש״ע, משום שהחמשה, פעמים א״ל, שעולים בגימטריא יוסף, מתקבצים ביסוד, בשם א״ל אחד. הרי שש א״ל, וכלם נעשים ב׳ א״ל מלאים. השלשה חג"ת, נעשים א״ל אחד. והשלשה דנה״י, נעשים א״ל אחד מלא. הרי שניהם מלאים אל״ף למ״ד, עולים ש״ע נהורין. וזה נמשך אל היסוד, מן השני אל שבפנים, שהם ש״ע נהורין אשר שם. וזהו ויהי יוסף שהוא היסוד, יפה תואר ויפה מראה, כשנמשכים אליו הדרת פנים. כי לפיכך מי שהוא סריס, אין לו הדרת פנים, ולכן נקרא היסוד שלום, שעולה שע״ו, שהם השע״ה נהורין שבתוכו, שהוא ו״ו, והיסוד עליון נקרא אח, שעולה טי״ת.