תוכן

ז) וידוע, כי היסוד נקרא שדי, ולכן רחוק נקרא שדי, שכך עולה כמנין שד״י. וקרוב ג״כ עולה שד״י, פחות וא״ו, להורות: שאין זה מבחי׳ ו״ק הראשונים, הנקרא היסוד טוב, שהוא מבחי׳ מדה ט', וגם כ"ב אתוון עם מנצפ״ך הם כ״ז, מתחלקות: ט׳ בחסד, ט׳ בגבורה, ט׳ בת״ת. וכן בנה״י, ט׳ לכל אחד מהם, ג״פ ט׳ הם כ"ז, וכלם נראים ביסוד. נמצא שכל הטי״ת שבכלם, כלם נכללים בטי"ת שביסוד, לכך הוא טי״ת. וגם שהטי״ת היוד נכנסת בתוכה, כזה ט, להורות כי טוביה גניז בגווה, כנזכר בזוהר. וזה, כי היסוד החסדים שהם טוביה, גניז בגווה, והוא״ו המחברו, שהוא עמודא דאמצעיתא, עם בי״ת במלואה, שהיא הנוקבא, וזה וא״ו בי״ת דטוב.