תוכן

ו) והנה הנוקבא, יש לה ג׳ מקומות כנודע: א׳, בראש הבריאה. ב׳, ביסוד עצמו מאחוריו, שאנו מעלים אותה בברוך דברכת אבות. ג׳, בת״ת שבו, שאנו מעלים אותה שם, ביהו״ה דברכת אבות. ואף שבאתה אנו מעלים אותה לנצח אינו זו בגובה, כי כבר בברוך, עלתה כל גובה דנה״י, כי גם היסוד חבורו למעלה, הוא שוה אל נה"י. ובאתה אנו נותנים לה הארה ברוחב, ולא באורך. וא"כ אין לה, אלא שלשה מקומות הללו לבד. והמקום שלה הוא עיקרי, בת״ת שבת״ת, כי שם סיום יסוד של אימא, ושם מתגלים האורות אליה. וידוע, כי בז״א יש ב׳ יסודות: אחת למעלה בת"ת שלו, שהוא היסוד הא׳, כשהיה הוא בבחי׳ ו״ק לבד, ושם יצתה לו הנוקבא, בנקודה אחר זה היסוד. ואח״כ בנה"י דאימא שנכנסו בה ועלו מה שהיה נה"י שלו ונעשה חג״ת, ומנה״י דאימא נתחדשו אלו הנה״י אחרים. ולפי שהמקום שלה הוא עיקרי. הוא בת״ת, שהיה יסוד בתחילה, לכך נקראים זה לזה אח. ואחר שנתחדשה, נקרא שכן, כי אחר הקטרוג ירדה היא למטה ביסוד התחתון. ועל זה אמר, טוב שכן קרוב מאח רחוק. טוב שכן קרוב, שהוא היסוד התחתון, שהוא עתה מקרוב, שבא מחדש. מאח שהוא היסוד העליון, שהוא אח אליה, ולפי ששם עיקרה, שעתה נעשת רחוק, אחר קטרוג, כי היסוד התחתון היה רחוק, שהיא מאימא, ונתקרב, ואיהו טוב מהעליון, שהיה קרוב ונתרחק. וזהו מאח רחוק, שנעשה רחוק.