תוכן

נח) העולה מזה, כי היצר טוב ויצר הרע, שניהם מלאכים, בחינת חו"ג של חלקי אותה הנפש, כמו שידעת כי המוחין הם כלים, והנפש הוא עצמות. ולכן הנפש הוא מתלבש באלו השני מלאכים, שהם המוחין החסדים והגבורות, שהם בחי' הכלים הנכנסות תכף, אך העצמות שהיא הנפש דגדלות, אינה נכנסת כולה תיכף, רק נכנסת כפי השנים והמצות כנזכר לעיל, ואחר שנכנסו המוחין שהם הכלי, יכולה הנפש ליכנס, כי אי אפשר ליכנס העצמות דהיינו הנפש קודם הכל, וזהו שאמר בזוהר בסבא דמשפטים, בההוא יומא דזכי לתליסר שנין, אקרי בן שהוא בחי' הנפש. גם בזה תבין ענין האדם, שאפשר שכל ימיו לא זכה להשלים נפשו. לפי שלא עשה מצות לברר הלבוש שהוא בנוגה, ואין הנפש יכולה ליכנס בו. ואפשר לומר, כי בהכנס היצה"ר שהם הגבורות, נכנס בחינת הנפש של החסדים ואז נשלם.