תוכן

נו) אחר כך כשנולד, נכנס בו תכף היצה"ר, והוא סוד הגבורות הנקרא רע כנזכר לעיל, יען כי רובם רע, וכל הרע אינו נאחז אלא בהם, ואז נכנסין בו המוחין דיניקה שהם אלקי"ם כנודע. והחסדים והגבורות אשר שם. כי כבר יש אז דעת בבחינת יניקה, הנה כולם יש בהם אחיזת החיצונים, כי אף החסדים של שם אלקי"ם גבורות, ואז כולם נקראים יצה"ר.נז) גם סיבה אחרת למה נכנס היצה"ר תחלה, הוא עם הנזכר לעיל בפגם שני של האדם, כי כיון שהדעת ירד בהתרחבות, אז הגבורות מתפשטות תחלה, והבן זה היטב, ולכן הקדים היצה"ר הנאחז בהם. ולכן נימול הוולד, להסיר ממנו הרע שהוא הערלה דקטנות ויניקה. שאז יש לו דעת שיורד עד היסוד. והבן זה היטב, למה המילה היא ע"י בני אדם ולא תחלה, כי בעבור אין דעת, ואין יניקה לחיצונים שם, והנה כמו שבז"א, גמר המוחין דגדלות הוא בי"ג שנים, כן הקטן אינם נגמרים ליכנס בו המוחין דחסדים דגדלות, עד י"ג שנים, ואז מיד יהי' טוב שהם המלאכים שבקליפת נוגה, שהיו תחלה שבויים ועבדים שם יצאו לחירות, ולכן עדיין פטור מן המצות, אך כשנגמר יצר הטוב ליכנס ולהתברר, שהם החסדים, אז בכחם יכול לברר שאר חלקי, ע"י יצר הטוב, וזה בכח המצות.