תוכן

מה) ולכן נדבר דרך כלל ונאמר, כי הלבוש דנה"י דאימא, שהוא סוד חותם ביסוד דאימא או דאבא, הנה הוא סוד הצלם, ויש בו בחי' פנימית ובחי' מקיף, כי הרי הכלים והאורות ג"כ כולם הם פנימי ומקיף. והנה נר"ן, כל אחד יש לו צלם אחד, אשר מתלבש בתוכו. וזה הצלם המפסיק בין הכלי אל עצמות האור, וא"א שיתלבש הנפש או הרוח או הנשמה תוך הגוף, אם לא ע"י צלם זה. ואמנם חלק הצלם הזה הנשאר בסוד המקיף מבחוץ, הוא הנקרא חשמ"ל, שהוא בגי' מלבו"ש, והבן זה. וזהו שאמרו בזהר שיר השירים, רזא הכא ליודעי מדין, תנועי דאיהי שלימו דכולא, אינון בבר נש, אלא רזא איהו צולמיה דאזלא עליה, ומדברא ליה לבר נש בנטירו, למהוי נטיר מכולא.