תוכן

ב) דע והבן, כשחטא אדם קדמאה, נסתלקו נשמה ורוח, כיון שהפסידו לבושיהם, כי אותם הלבושים דחשמ"ל, שהם שע"ח נהורין כמנין חשמ"ל, לקחה קליפת נוגה, הנקרא ערלה. וכמו שאמרו בזוהר פרשה ויקהל, דהאי נוגה מפתי לאתתא, לנטלא נהוראי, והוא הנהורין של זה החשמ"ל, כי מהמוח אינו יונק ח"ו, רק מהחשמ"ל, וזכור כלל זה עכ"פ. ונמצא שלקח המלבושים שלו, ואפשר כי אלו המלבושים של החשמ"ל, הוא אדם קדמאה דאתפתה מסכנא וע"ש, וכנזכר בשיר השירים בזוהר פסוק שחורה אני ונאוה וע"ש היטב עד מאוד, ובזוהר פרשה ויקה"ל דף ר"ח.