תוכן

קיג) ומהם יוצא חיותא חדא, דקיימי על ד' נהורין דלא קיימי בקיומיהו. פירוש, שאינם עומדים במצב א', אלא מתהפכים, והאי איהו להט החרב המתהפכת. והם שנים מימין ושנים משמאל, דהאי חיותא כלול באילין נציץ מנייהו תרין ניצוצין, לבר מהיכלא, ומתהפכין תדיר,פעמים נשים ופעמים אנשים, פעמים עירין קדישין. כד אתכליל האי חיותא קדמאה מגו כללות שניהם,יוצא ניצוץ א' ולא מתדבק לעלמין, ושאט אבתרייהו דאילין תרין ניצוצין, ואז אלו הם גוברין, ועבדין שליחותייהו, ועד לא מסיימי מתדעכי. ואז אותו ניצוץ בטש בהו, ואתחדשן כמלקדמין. ואינון נוקבין, וכן עי"ז הבטישה שבוטש בהם אותו ניצוץ.