תוכן

עח) ג"כ, ענת"ה עולה בגימטריא הוי"ה צבאו"ת, שנמשך מסוד נה"י של תבונה, מוחין לאו"א של תבונה. ולכן תמצא, כי אימא דבריאה נקראת הוי"ה צבאות, כמ"ש בע"ה. וז"ס העונה נמשך בבריאה, וזהו מסוד זווג פב"פ כשהם שוים בקומתם. ולכן שבת שהוא סוד הבריאה, מצוה להזדווג עם אשתו. אבל ביצירה, אין יורד מזה הזווג, כי אם מזווג זו"ן שהוא פב"פ, ואין קומתם שוה, כי מגיע מלכות עד ת"ת שלו. וזה הזווג אינו אלא לצרך חיות, וג"כ לתקן פרצופין דיצירה להיות בסוד ו"ק, וגם שיכסה העשיה אותו. וז"ס כסותה, שיש לו זאת המעלה, שמכסה העשיה את היצירה. וזווג אב"א הוא לצורך העשיה, לתת לה חיות ומזון בלבד, וזהו שארה, שלא יורד בעשיה כי אם שארה.