תוכן

כח) ויהי ריב פירוש: הקליפה היתה נאחזת באחור, ורצה להאחז גם בפנים, וזהו ויהי ריב. וז"ש והכנעני אז בארץ, שהיה הקליפה נאחזת בה, שהיתה באחור. ואז אמר לו הפרד נא מעלי, משום דלוט הוא אחורי מ"ה, שהוא אברם שהם החסדים. א"ל אברם, הפרד נא מעלי ממש. מפני שהוא אחוריו. וזהו ויפרדו איש מעל אחיו, ולוט ירד מיסוד ז"א, אל המלכים דמתו, וזהו ככר הירדן. ואברם ישב בארץ כנען, שב אל הקדושה. וזהו ויהי בימי אמרפל, כל אלה הם בסוד המלכים דמתו, וכיון שירד לוט לתוכם, הניצוצין של הקדושה שנאחזו בו מלמעלה, חזרו החיצונים ולקחו אותם מידו. וזהו שאמר ויקחו את לוט ורכושו, דהיינו הניצוצין הנ"ל. ואז ומלכי צדק הוציא לחם, דהיינו שיסוד של אבא, הנקרא מלך דצדק, שהוא נוקבא דז"א, כי ה' בחכמה יסד ארץ, והוא מלך שלם כנ"ל, האיר אל החסדים, וזהו הוציא לחם ויין. והוא כהן לאל עליון, כי דעת אבא הוא כהן כנודע, ואז בירר החסדים, ואמר ברוך אברם שהוא החסדים, לאל עליון: שהוא אור יסוד אבא, משום שהחסדים הללו צריכין אל ז"א ונוקבא, וז"ש קונה שמים וארץ.