תוכן

ב) הנה אמרו ישראל, כי נשמתן היה משם קל"ה, שהוא שם ע"ב ס"ג, ששניהן סוד דעתן של נשים קל"ה, וזהו ומדוע תתנשאו על קהל ה'. אך משה עצמו, אינו רק מן הא' לבד, שהוא ע"ב בריבוע ומלוי אלפין, שהוא ע"ב ק"ל, שהוא גימ' ר"ב. וז"ס רב לכם, ר"ל: אתם מסוד הרב, וישראל מסוד קהל ה', וא"כ מדוע תתנשאו. וכבר ידעת מ"ש בפרשת בהעלותך, על פסוק העם אשר אנכי בקרבו, כי כל דור המדבר, הם ת"ר אלף, וכולם נצוצין תלוים במשה בשרשו, והוא שורש כולם. וא"ל עתה קרח, כי הלא כבר מתו כל אותו הדור, ע"י כמה וכמה מיתות שבא עליהן, אך עתה ובתוכם ה', ולא אתה, כמ"ש תחלה, העם אשר אנכי בקרבו. והשיב משה, כי ההיפך הוא, ר"ב לכם בני לוי, כי אתם בני לוי הם סוד הרב הנ"ל, ולא אני. והענין, כי שלפי שראה קרח עתה, שנתנוצץ בו גלגול קין, אמר א"כ אין אני משועבד לך. וז"ש, אל אלקי "הרוחות "לכל "בשר, ר"ת הב"ל, פי': כי הנה אמת הוא, כי כל נשמות הדור ההוא, הם ניצוצים של משה שנתגלגל מהבל, נמצא שהקב"ה יודע, כי הוא אל אלהי הרוחות לכל בשר, שהם היותם באים מסוד הבל. ואחר שלא חטא בזה רק קרח לבד, א"כ האיש אחד יחטא, והלא הם יודעים זה ומאמינים בו, כי כולם נכללו בנשמתו. וז"ש בזאת תדעון כי לא מלבי, כי הוא אנוס בדבר, ובע"כ הוא זה, כי הלא כולכם חלק מחלקי, ואם בא אליכם רעה, אני מצטער בו, כי גם בי פוגע פגם זה, אלא שאני מוכרח לעשות זה שלא ברצוני, מחמת רשעתכם.