תוכן

יח) ולתרץ קרא דתן חלק לשבעה וגו', שמעתי ממורי זלה"ה, דמלת וגם הוא מלשון גוממו עם השופי, לשון חיתוך, שהוא המילה עצמה. ואני אומר כי בהיות המילה מאופן הנדה עצמה, כי הנה מצות שמירת הנדה הוי להפריש עצמו מן הטומאה, וכן מצות המילה להפריש עצמו מן הערלה, דהיינו הטומאה. ומה גם כי הערלה עצמה נדבקה אל האדם מטומאת דם נדות שנתהווה בתוכה בהיותו בבטן אמו. ולכן אמר, אם שמרת ימי נדה, שהרחקת עצמך מן הנדה, תזכה עוד להתרחק יותר מן הטומאה, שתמול את הבן, ותסיר ערלתו וטומאתו ממנו. ולכן אמר תן חלק לשבעה, דהיינו להתרחק מטומאת הנדה, וגם תזכה להתרחק יותר מן הערלה, דהיינו הטומאה. וז"ש הוי וביום הח' וכו', שעם פירוש זה יתיישב מלת ערלתו שהוזכרה בזה הפסוק ללא צורך, שהיה די שיאמר וביום השמיני ימול את בשרו, וכמש"ה (בראשית י"ז י"ב) ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר, ולא הזכיר ערלה, אלא לפי שהוא שכר, ולהורות שהוא מדה כנגד מדה, כמו שאתה הרחקת עצמך מטומאת הנדה גם בשכר זה תזכה להתרחק מטומאת הערלה, לכך הזכיר מלת ערלתו.