תוכן

ו) מי שהיה לפניו מאה לטרות יין, יקח מהן ג' לטרות, שהוא חלק א' מל"ג ושליש, וישימהו בכלי א', ויסמכהו ויקרבהו לחבית יין, ויאמר ליטרא מק' ליטרות שבחבית הניתן בכלי זה, הרי הוא חולין. וב' ליטרין אחרים שבכלי זה, יהיה תרומה על הכל, ר"ל על ליטרא שלישית שבכלי זה ועל צ"ז ליטרין שבחבית. ואח"כ יאמר, וזו ליטרא א' שהיא חולין שבכלי זה, עם ט' ליטרין אחרות שבפי החבית, יהיה מעשר על כל מה שבחבית. וזו הליטרא שבכלי זה, יהיה תרומת מעשר על הט' ליטרין שבפי החבית, שקראתי להם שם מעשר. ואח"כ יאמר, וט' ליטרות אחרות שבצפונה של החבית, או בשוליה כפי מה שירצה לומר, הרי הם מעשר עני, ואם הוא שנת מעשר שני, יאמר הרי הם מעשר שני, ויהיו הט' ליטרין של מעשר שני וחומשו שנוסף עליהם, מחוללים על פרוטה א', ואח"כ, אותן הג' ליטרין תרומה ותרומת מעשר, ישליכם בקרן זוית א' שיבלעו בקרקע, ואותו הפרוטה צריך שתהיה על צורת מטבע, וישליכהו לים הגדול. ומה שנהגו להפקיר נכסיו ולחזור ולזכות בהם במעשר עני, זה אינו מועיל, כיון שאין שם מי שיכול לזכות מן ההפקר, אין זה הפקר, אבל אם יש שם אדם אחד, והוא יפקיר נכסיו ויזכה במעשר עני ההוא, ואח"כ יחזיר ויתן אותו לבעליו במתנה, שפיר דמי.