תוכן
ג) אמנם הענין הוא, עד"ה יאמר ע"ד מ"ש בס"ה, שעשיית כל הימים כולם של הצדיקים
מלבוש לנשמה כדי להתלבש בה,
כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק, כי אם בחלוקא דרבנן, לחזות בנועם ה'. ודהע"ה השיג באלו הע' שנה שחי, מה שהשיג אברהם ע"ה בקע"ה שנה, כמ"ש רז"ל על ר' בון, במיעוט שניו למד תורה מה שלא השיג תלמיד ותיק בכמה שנים. כן היה לדהע"ה, שתיקן המלבוש שהם נקראים בגדים. וכן היה צריך להיות. בהיותו מוכרח לחיות ע' שנה שנתן לו אדה"ר, או האבות כידוע. וא"ת, למה נתנו לו ע' שנה ולא יותר, הטעם הוא שנפש דוד נקרא שבעה, ולכן באה פטירתו ביום הז', ועלה לקדושה למעלה משבעים, למקום הבינה.
