תוכן

א) זה יובן, במה שהודעתיך בענין חרבן בית שני, בשער הקליפות, אשר ירדו ט"ס שלה לחיצונים, בסוד קולה כנחש ילך. והנה הקליפה יצאה בז' אדם, והראשונים נעשה להם פרצוף שלם, וזו"נ לא היה להם הארה אלא מן הז'. היא נקודה דילה, והוא ו' דיליה. ועתה לקחה כל הט' שלמעלה עם נקודתה, הרי י'. ובעת החורבן חסר מן האצילות. נוקבא תתאה, באצילות, ניתקנו זו"נ לבד, ע"ד מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, כי אין מחשבה ברעה. אבל מחשבה מצטרפת, ובבריאה אמא ג"כ, וביצירה אבא, ובעשיה א"א ג"כ.