תוכן

ב) וכבר ארז"ל טעם אחר, מפני שהגשמים אינם סימן טוב בחג, וכמ"ש דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו, והרי אנחנו העבדים ואין מוזגים כוס, אלא על ניסוך המים נאמר. ולכן לולב עולה בגימטריא ס"ח כמנין חיי"ם, וד' אותיותיו, הרי ע"ב. וכן הד"ס עם ג' אותיותיו עולה ע"ב, כנגד הע' שרים השולטים בחג, שהם נאחזים בב"ד העליון, שהם ע' דיינים ושני סופרים: א' כותב הזכות, וא' החובה. והנה שבעת ימי החג, הם כנגד הע' שרים דאומות העולם. כי הז' הם כלולים מעשר, הרי שבעים, ולכן היו מקריבין שבעים פרים בחג. וכן ניסוך המים היה כנגדם, ולא היה ניסוך המים אלא ביום בו"ז, וזש"ה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים, ואף שזו כעין ע"ז. וכן ענין שעיר המשתלח לעזאזל בי"ה, אעפ"י כן, כיון שהוא גזרתו ית' עלינו, אנו מקיימים מצותו.