תוכן

ב) דע, כי כל מי שבא מהבל, מסטרא דנוקבא הוא. ולזה יצחק שבא מהבל נקבה, שנאמר ולשרה בן, היה מת בעקידה. אלא שבשביל אברהם אבינו ע"ה, שג"כ נאמר לו וגם נתתי ממנה לך בן, אתקשר בעלמא דדכורא. וגם שמואל, דכתיב ביה ונתת לאמתך זרע אנשים, מת בקצרות שנים. וחבקוק כתיב את חובקת בן, ג"כ מת. והנה שרה וחנה ושונמית וצרפית, כלם היו גלגול חוה. ושרה אמנו תקנה כל הג' מצות: חלה ונדה והדלקת הנר, כמ"ש רז"ל, ברכה היתה מצויה בעיסתה של שרה, ונר דלוק מע"ש. ונדה, דכתיב חדל להיות לשרה אורח כנשים. ומפני שהיתה תחלת התיקון, לא נתקן כראוי. ולכך באו הג' נשים אחרים חנה ושונמית וצרפית, ותקנו הכל. חנה תקנה הנדות, דכתיב ופניה לא היו לה עוד. שונמית תקנה הנר, דכתיב ונשים לו שם כסא וכו'. וצרפית תקנה החלה, דכתיב עשי נא לי עגה קטנה וכו', ודרז"ל כי אליהו כהן היה.