תוכן

כג) וז"ש הפסוק לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל וכו', כי שרית עם אלקים, כי הלא נודע, כי בקטנותו של ז"א, יש לו מוחין מצד קטנות, שהוא מוחין דאלקים. ובארנו, כי אז אין לו רק ב' מוחין, והן ב' אלהים, שהם גימ' יעקב, כי הקטן אין לו דעת. וכאשר באין לו המוחין דגדלות, אז נקרא ישראל, לפי שכבר קבל מוחין דגדלות, והם דוחין את מוחין דקטנות למטה בכניסתן לז"א, וז"ש כי שרית עם אלהים ותוכל, כי הוא דוחה אותו למטה.