תוכן

גדולה תורה כו' והתורה נקנית במ"ח דברים כו', בעריכת שפתים כו'.
ו)הענין הוא, כי האימא עילאה, היא ה׳, חמשה שמות של ס״ג, אשר עולים וש״ט. וה׳ כנפי ריאה, המאירים בהם, וממתקים אותה, בסוד למה נקרא שמה ריאה, שמאירה. וז״ס המן, שהיה יורד דרך הקנה, שהוא: ק״ן ה׳. והם לא לקחו אותו בבחי׳ הקנה, אלא בבח־׳ הושט בלבד. וזהו שטו העם ולקטו, בלי מתוק. ולכן לא היה להם כצפיחית, אלא לשד השמן, פי׳: ירידת המן. כי בז' תחתונות דאימא, יש ז׳ שמות ס״ג, כמנין אמת, שהוא ז״א, הנקרא תורה. והז״א הוא בשבעה תחתונות שלה, והם ז׳ הבלים, ועלייהו קיימא עלמא, שהוא ז״א, הנקרא עולם. כי מלוי ס׳׳ג עולה הבל, והז׳ מלויים, הם הז׳ הבלים, כמנין גרון, העולה הב״ל. וגרון הוא בינה, ומן הגרון יוצא הקול לחוץ דרך השפתים. וכשהוא יוצא דרך בחי׳ הקנה, אז היא נקראת נקנית בעריכת. וז״ס והתורה נקנית, כי התורה היא הז"א, והקנה לשון קנין, ע״כ.