תוכן

ב"ה יום ט' תשרי תרצ"ג מפי אדמו"ר מוהרי"ל שליט"א בהיותו ביפו. קודם הסעודה המפסקת נכנסתי אצלו.
אמר: צריכים להמליך את הקב"ה על כל האברים והגידים ולקבל עול מלכות שמים. ובשם האדמו"ר מרוז'ין זצ"ל אמר: כי קודם יום הכפורים צריכים לבטל את כל העבודות שנעשו משך כל הזמן. כי כל המצות שנעשו – הכל לא נעשו כשורה, וכי בהכל היו מבחינת עבירות. ובאופן כזה צריכים לחדש העבודה ולקבל בשלימות עול תורה ומצוות.
והענין - כי אמרו חכז"ל במדרש איכה, אשר יצחק אמר "פלגא עלי ופלגא עלך". ומהו ענין הפלגא? כי צריכים להבין מהו מאמרו של אברהם אבינו "ימחו על קדושת שמך", כי אברהם אבינו היה מבחינת חסד.
כי עיקר הבריאה הוא הרגזנותא שצריך לעלות מהאדם, וכמשחז"ל: "רגזן לא עלתה בידו רק רגזנותא", כי כלום חסר מבית המלך? אלא שרוצה הקב"ה שהאדם ישים על לבו גודל ריחוקו מפני ה', ויתרגז תחתיו, ואיך הוא מאבד את זמנו לריק, ואיך לא ממלא את רצון ה'. וזוהי העלאת האדם, וזאת היא הפלגא השייכת להאדם. והפלגא השייכת להקב"ה הוא הארת אורות דחסדים.
ונמצא שכל מה שימצא האדם בעצמו יותר חסרונות, יותר תתרבה בו בחינת הרגזנותא, ולכן צריך להעלות הרגזנותא מכל האברים. היינו שכל איבריו פגומים ח"ו ואין בו מתום. ולכן קודם יוהכ"פ צריכים להעלות הרגזנותא במדה יותר גדולה, וצריכים לבטל את כל העבודות שעשו, כי באם לאו, הלא לא יעלה הרגזנותא כהוגן, כי יראה בו בעצמו איזה מדה טובה.
וזוהי בחי' היראה הגדולה מהשי"ת, אשר ​ר"ה ויוה"כ מסוגלים המה לזה.
ומאמר אברהם אבינו ע"ה היה "ימחו על קדושת שמיך", כי אברהם הוא בחי' חסד, ולכן אמר שצריכים להוריד אורות גדולים כל כך עד שימחו מגודל בהירותם על קדושת השי"ת.