תוכן

וגם אמר, שע"י שהמשיכו את המוחין דגדלות נעשית השבירה. אבל ע"י שהתחתון מתערב עם העליון שהיא בחי' טהרה, הלב ממשיך את הקדושה שהוא בחי' המוחין. וזהו בחי' עיבור במעי אמו, בההיא בחי' ם' ד–"לםרבה המשרה" (ישעיהו ט' ו'). אשר אח"כ בא נחש והכישו, שהיא בחי' יסוד דקטנות שנקרא נחש. פירוש: דהנה ם' סתומה היא גדלות, וע"י שנתגלה יסוד דקטנות זה בעצמו הוא לידת הולד, הנה נמצא שהקטנות היא הגורמת ללידת מוחין חדשים.
וגם אמר, שאף שבכל יום חוזרים על אותם הפעולות של אתמול, מ"מ הנה בכל יום מוליד מוחין חדשים. והוא כמו היד שעושה רק פעולה אחת, שהוא התנועה שמנענע עם היד, בכל הפעולות אותה התנועה, והנה מ"מ עושה חדשות ופעולות משונות. כן המוחין שמחדש הם ג"כ ממש פעולות חדשות. והנה המוחין הם רק בחי' ראשים, אשר ע"י ריבוי המוחין, שע"י הנפש שבכתר, שממשיך הנרנח"י שבכתר, הנה ריבוי המוחין גורם אח"כ שיהיה מטי רגלין ברגלין.