תוכן

יח) דרוש על ענין הכרת, על עברות שבתורה.
דע, כי יש כמה מיני בחי' כריתות, ואבאר עתה קצת מהם. הנה א' מאופני הכרת הוא מה שנרמז בפסוק, הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, קרי ביה עונה, מלשון שארה כסותה ועונתה לא יגרע. פי': כי אחר פטירת האדם, מתחבר האדם עם בת זוגו בג"ע אחר חצות לילה, כנזכר בזוהר פרשת שלח לך, ומולידים נפשות לגרים כו'. וזה הרשע שנתחייב כרת, נכרתה נפשו מנפש בת זוגו, ואינם מזדווגים יחד בג"ע כנזכר. ותמורת העונה והזווג, נעשה עונה, מלשון עון וחטאת, ולכן נכרת מלהתחבר עמה. ודע, כי אופן הזה של הכרת, הוא לפעמים, למי שלא השתדל בעוה"ז לקיים מצות פריה ורביה, ולכן עונשו הוא הכרת הנזכר, וכמ"ש בסבא משפטים דף ק"ו ע"א, על פסוק והוא יצא בגפו, יחידי בלא נוקבא, בשביל שלא עסק בפריה ורביה.