תוכן

ה) גם העושה מצוה, אין די לו עשייתה, אבל צריך שיקיים משז"ל, שיכוין בעשיית המצוה, שהוא עושה אותה לשם עושיהן, שהוא השי"ת. המשל בזה: בעת שמסתפר ראשו, לא די לו במה שלא ישחית הפאות, אבל צריך שיכוין שהוא מונע עצמו מלהשחיתם, וכדי לקיים מצות בוראו, שציוהו על כך. וכן בכל מצוה ומצוה, יהיה זהיר וזריז לכוין כונה זו. וכן בעת שמתפלל לפניו יתברך, על איזו שאלה מן השאלות, כמו מזונות ועושר ובניו וכיוצא בזה, לא יתפלל לסיבת עצמו, שצריך לשאול אותה השאלה, אלא לקיים מצותו יתברך, שנצטוינו שנתפלל אליו בעת צרותינו, להורות כי הוא אלהינו, ואנחנו עמו ועבדיו, ואליו עינינו תלויות, כעיני עבדים אל יד אדוניהם, ואין לנו שום עזר אם לא ממנו יתברך, וישים כל בטחונו עליו.