תוכן

סא) גם א"ל כונה אחרת בקדושה, וא"ל, כי אעפ"י שכל אדם צריך לכוין בה, אני צריך לה יותר משאר כל אדם, והוא, כי הנה שלשה קדושות הם: א' קדושת שחרית דעמידה, והיא נקדישך ונעריצך. ב', קדושת מנחה דעמידה, והיא נקדישך ונעריצך. ג', קדושת ובא לציון, שאנו אומרים בליל מ"ש אחר העמידה. וכבר ידעת כונת הקדושה, שהוא דלוג עליית מלכות למעלה ממקומה, לקבל דעת, כי דעתה קלה, וז"ס הדלוג שאנו מדלגים כשאנו אומרים ג"כ קדוש ק"ק, כנזכר בפרקי היכלות. וכבר ידעת, כי בכל עליה היא ע"י שם בן מ"ב, ולכן צריך שתכוין בקדושת העמידה דמנחה דחול, בשני אותיות ראשונות של אבגית"ץ. ובקדושת העמידה דשחרית דחול, תכוין בשתי אותיות ג"י האמצעיות. ובקדושת ובא לציון דמ"ש, תכוין בשתי אותיות ת"ץ האחרונות. כי שם זה הא', הוא כולל כל שם בן מ"ב, והוא עיקרו של שם בן מ"ב, לפי שהוא בסוד ספירת החסד המתפשט בכלם כנודע, ולכן כל הכונות הם בשם זה בלבד.