תוכן

כ) ויובן זה, במה שנתבאר בדרושים הקודמים, כי כניסת הרוח או הנשמה באדם, היא בלילה בהקיצו משנתו. גם בזה יובן מ"ש חז"ל על סיום הפסוק שפת לא ידעתי אשמע, כי באותה הלילה בא גבריאל, ולמדו ע' לשון. והענין הוא, כי הנה חנו"ך מטטרו"ן, הוא מלך על ע' שרים של ע' אומות, ויודע ע' לשונותיהם. וכאשר נכנסה בו בלילה ההיא נשמת מטטרו"ן כנזכר, לכן ברגע אחד למד כל ע' לשון. והנה גם נשמה זו דחנוך, נתגלגלה בר' ישמעאל בן אלישע כ"ג, כמבואר אצלינו, כי הוא גלגולו של יוסף הצדיק, ולכן גם ר' ישמעאל הנזכר היה יפה תאר מאד, כנודע למאמר רז"ל וגם ז"ס מה שנזכר בפרקי היכלות, כי כשהיה עולה ר' ישמעאל הנזכר למרום, היה קורא אותו מטטרו"ן הדר זיוי. האמנם צורך גלגול נשמה זו בר' ישמעאל הנזכר, הוא לשתי סבות: הראשונה היא, לפי שהקב"ה אמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות, והנה לא נמצאה נשמה זו באדה"ר כשמת, ולא סבלה ממש עונש המיתה, אמנם נסתלקה ממנו כשחטא. ועוד הוסיף על זה סבת שנית, כי גם יוסף הצדיק חטא, על שגרם לאחיו שימכרוהו, וגירה והסית אותם עליו ע"י חלומותיו, ובהביא דבתם רעה אל אביהם, ולכן הוצרכה נשמה זו להתגלגל בר' ישמעאל בן אלישע כ"ג, כדי שתסבול עליו ממש עונש המיתה. ודע, כי אדם הראשון זכה קודם שחטא, אל נרנ"ח מן מלכות ות"ת ובינה וחכמה דאצילות, מארבעתם יחד. ומרע"ה זכה אל הדעת דאצילות. ושלשה אבות אברהם יצחק ויעקב, זכו לחג"ת דאצילות, זה בחסד, וזה בגבורה, וזה בת"ת.