תוכן

ח) ובאמור תבין, שאפילו לצורך עיבור דז"א, צריכים להשתתף בו ג' פרצופים, שהם נה"י דא"א, ואו"א. ולא עוד, אלא שעקרו מנה"י דא"א, המקבל מנה"י דא"ק הפנימי, שמשם נמשך עיקר להארת הז"א, ומאו"א אינו מקבל זולת הארה מועטת מאד. כי אפילו בנקודים, שאו"א נשרשו שם בשבולת הזקן, מ"מ לא הגיע להז"ת דנקודים אלא הארה מועטת, מכ"ש כאן באצילות, שאו"א בעצמם אינם מושרשים זולת בחוטם פה דדיקנא, שמתחת השבולת, שהם ב' מזלות ונוצר ונקה (נ"ב מכתי"ק של המחבר זצ"ל, וצ"ע שבמקום אחר אומר שבב' הויות ראשונות דדיקנא נאחזים או"א, ובהוי'ה ג' ז"א), ונמצאים זו"ן שאין להם עוד אחיזה בהדיקנא מבחינת עצמם. וכבר ידעת שהדיקנא בשורשה נמשכת מבחינת הסתכלות עינים באח"פ. אמנם ודאי, שהוא צריך גם אל או"א שישתתפו בזווגו, כי הם העליון שלו מבחינת השתלשלות המדרגות דע"ס דאו"י, וגם קבלו הארה מועטת בעת הנקודים גם ממסך דס"ג, כנ"ל.