תוכן
בחי"ד בלבד נחשבת לכלי קבלה משום שהיא בחינת אפשר וקא מכוין
נ) והנה נתבאר שלא כל הרצונות נחשבים לכלי קבלה, אלא רק בחי"ד בלבד.כי אין הרצון נחשב לבחינת קבלה, זולת בב' התנאים 'אפשר' ו'קמכוין'. דהיינו שלא יהיה מוכרח לקבלה, ושתתגלה בו השתוקקות לקבל. לאפוקי בחי"ג, אע"פ שיש שם השתוקקות לקבל, דהיינו 'דקא מכוין', מ"מ כיון דמוכרח לקבל, שהוא חיותו המוכרחה כנ"ל, ע"כ אינו נחשב לכלי קבלה. ולאפוקי בחי"ב, שאע"פ שאינה מוכרחת לקבל, מ"מ כיון דאין שם השתוקקות, אינה נחשבת לכלי קבלה. ואין צריך לומר בחי"א, שאין בה לא זה ולא זה, כי היא מוכרחת לקבל האור שלה שהוא חיותה, וגם אין בה השתוקקות, ע"כ ודאי הוא רצון קלוש לגמרי.
