תוכן

י) והנה אחר זמן הקטנות, בא זמן הגדלות, ואז מתבטלים דיני הקטנות, ומתקיימים בחי' הגדלות. ולכן סמך אח"כ ר"ע, את חמשה תלמידיו הגדולים, מבחי' ה' גבורות דגדלות, שהם כנגד חמשה אותיות אכדט"ם, שהם רחמים. ואלו נתקיימו בעולם, והרביצו תורה ברבים. והם: ר' מאיר, ור' יהודה, ור' אלעזר בן שמוע, ור"ש, ור' נחמיה. ואמנם ר' עקיבא, איננו כל בחי' ה' גבורות שבדעת, רק בחי' גבורה, הנקרא הוד, האחרונה שבהם, כמבואר אצלנו במקומו. אבל תלמידיו, הם הה' גבורות המתפשטות בגופא. ולהיות כי הוא בחי' עליונה, גבורת ההוד שבדעת עצמו, היה רבי לכולם, אעפ"י שהם כוללים כל הה' גבורות, לפי שהם התחתונים המתפשטות בגוף. וכבר ביארנו, כי ר"ע הוא גבורת ההוד שבדעת דקטנות, וגם דגדלות. ודע, כי אעפ"י שביארנו שה' החכמים האלו, ר"מ וחבריו, הם ה' גבורות האלו המתפשטות, הנה זה הוא השורש של נשמתם בעת לידתם, ואחר שגדלו במעשיהם, עלו והגדילו יותר, כל א' כפי מציאותו ובחינתו.