תוכן

((שנת תרע"ט)

אין בין העולם הזה לעולם שלאחר התיקון, רק הסוד עולם הפוך, עליונים למטה ותחתונים למעלה[1], בסוד 'מקום שבעלי תשובה עומדין' וכו'[2], דעולם הזה בסוד מ"ה המתקן את הב"ן[3] לפי ענינו בסוד שתא אלפי, והב"ן הוא מפריע ומנסה לאור המ"ה שלא ישלוט עליו תמיד, שזה סוד הנרתק והכנפים[4], ובסוד זה 'אנכי חטאתי' (שמואל ב' כד, יז), ו'הוא אסור בזיקים' (ירמיה מ, א), שעי"ז מציץ מן החרכים ומתגלה האור על ידי פסקי פסקי[5] שנעשין בכותל, שזה סוד ושורש הזמן[6], דהיינו שהשורש משפיע על הענפים, כי נבראו הענפים לפי השורש.

אבל לאחר התיקון יהיה העולם נבנה בבנין חדש, כי השורש יבנה לפי מה שנעשה כבר בענפים לפי הכנתם, ונמצא אז העולם בסוד 'אם חטאת מה תפעל בו ואם צדקת מה תתן לו' (איוב לה, ו-ז), כי אין פגם ענפים מגיעים אז לשורש כלל, ואדרבה, כי הזדונות נעשו לזכיות, ובבחינה זו נבנה השורש בחידוש גדול, ומתחזק השמחה בכח היחוד, שזה סוד של החזרת הדין לחסד, והבן. וא"כ כל המעשים שנעשו יהיו קבועים וקיימים בזמן אחד, הן המעשים טובים והן העבירות והן בחינת התשובה שביניהם והן המעשים שקודם החטא והן שלאחר החטא, כי לא יפריעו כלל זה על זה כבעולם הזה שאי אפשר להמצא כלל אורות הללו בזמן אחד, כי המה הפוכים כרחוק מזרח ממערב, אבל לעתיד אדרבה יסייעו זה לזה בחדוה רבה, ואין שום מעשה נעשה לבטלה, ומכל בחינה נעשה אור גדול, ולכן יבטל הזמן שבא משורש זה, ויהיה הנצחיות בנועם ושלוה.