תוכן

רְשִׁימוּ - כמו שאיתא ברש"י ז"ל (בראשית כח, י): 'וַיֵצֵא - שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם, מפני שפנה הודה' וכו'. דרך משל, כי יצוייר בעל מאה מנה בדאגה ועכירות, ובעל חמישים בהרחבה, מפני שלו, היה לו מאתים מנה ונאבדו לו מאה מנה, ובזה כל ימיו בדאגה על האבידה הגדולה, והשני לא היה לו כלום, ועתה רוח (-הרויח) אותם, נמצא שרושם עכירות הנשאר אצל הראשון, אינו אלא מפני טוב ההשפעה המרובה שירדה לו מקודם ועכשיו יצא ממנו וחזר למעלה ופנה הודו, ע"כ נרשם אצלו זאת הרשימו, והבן. ובאמת 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' (איכה ג, לח), אלא הכל אורות קדושים, ולכן אנו מבחינים בזה ב' מיני אורות, אלא שאור קדום שירד אליו נקרא אור ישר. ואור רשימו, דהיינו מה שנפעל אצלו מהדאגה על אבידתו מחמת יציאת צדיק מן המקום, זה נקרא אור חוזר, פירוש, מה שפועל עליו השפע אור בעת הסתלקותו הימנו, בשעה שנשאר חסר הימנו. וזה סוד שאור ישר הוא חסד ואור חוזר הוא דין, והבן, שזה הכל כלפי דידן, אבל למעלה הכל טוב. והבן.

וזה סוד כל הצמצומים, דהיינו שמאירים לו בתחילה ואח"כ נסתלק, ודו"ק, כי למי שלא ראה אור אינו ניכר שום צמצום.