תוכן

צט) שם וז"ל, דאנא חמי השתא, מה דלא חמא בר נש, מיומא דסליק משה זמנא תנינא לטורא דסיני כו', כבר הודעתיך בדרוש גדול יקר הערך, בענין עשרה הרוגי מלוכה מה שרש נשמתם וענינם. ושם ביארתי, כי רשב"י, וכן רבינו הקדוש, הם בחינת היסוד. אלא שיש הפרש, אם הוא יסוד דאבא, או יסוד דז"א, או יסוד דיעקב. גם משה הוא בחי' היסוד, אלא שעולה למעלה דרך קו האמצעי עד הדעת. והנה משה, בלוחות הראשונות שלא חטאו ישראל עדיין בעגל, היתה מעלתו גדולה מאד. וכשחטאו ישראל, איבד אותו האור הגדול שהיה לו, וניטלו ממנו אלף חלקי האור שהיו בו אז. ובלוחות שניות, לא ניתן נו רק האור של חלק אחד מאלף, ממה שהיה לו בתחילה. וזהו סוד ויקרא אל משה, אלף זעירא, שניטלו ממנו אלף חלקיו, ונשארו בו חלק אחד בלבד מכל האלף חלקים הראשונים, שהוא אלף זעירא מאלף. וזמש"ה ויתעבר ה' בי למענכם, כי חזר משה לבחינת הקטנות, שנקרא עיבור, ואיבד האור הגדול שהיה לו מתחלה. והנה רשב"י ע"ה בתחילה, היתה מדרגתו למטה, ואח"כ עלה בזמן האדרא, להיותו במדרגת משה, בזמן קבלתו לוחות השניות, ולא כזמנא קדמאה דסליק לטורא דסיני לקבל לוחות הראשונות.