תוכן

ב) וכשרחל היא פב״פ, אז היא נקראת על שמו, הוא שם מ״ה, גם היא הויה כמוהו, אלא שהיא הוי״ה דב״ן, ואז יש זווג כראוי, כי שם ב״ן לעולם הוא מ״נ, וכשהיא אב״א הוא נקרא אלהים כמותה. וזה תלוי במעשה התחתונים, כי הרשעים הם מהפכים מדת הרחמים למדת הדין. דהיינו כשהיא פב״פ, מהפכים אותו לאחור, שיהיה דין. והצדיקים מהפכים אותו, דהיינו מדת הדין, לפנים, שתהיה רחמים. ובאלהים יש פנים ואחור, אלהים בגימטריא ר׳, וט״ו אותיותיו בגימטריא אחור. ובהיות ב׳ אחוריים שלו ושלה דבוקים, עולה ת״ל, ושני כוללים, הרי לב״ת אש. וזהו ישפוט תבל בצדק, כי כשהיא באחור נקראת צדק. וכשהיא בפנים היא נקראת צדקה, שהיא מקבלת ה׳ חסדים אלו, להמתיקה. וזו היא כוונת הצדקה, שאנו עושים. להמשיך אליה ה׳ חסדים שלו, שתהיה פב״פ, ואז אוהב צדקה ומשפט. אז הוא שהוא המשפט, אוהב צדקה, כשחסד ה' מלאה הארץ. שהיא מקבלת ה׳ חסדים, ודיניה נמתקים. הרי ששני אחוריים ב' פעמים רי״ו, שעולה גבורה, כי שם מקום כל הדינים.