תוכן

ב) וסוד הדבר הוא, לכפות את הדינים. כי הנה התרנגול נקרא גבר, כי הוא בחי' ה"ג אשר ביסוד דנוקבא, הנקרא גב"ר. והוא נשחט ג"כ ביום הט', שגם הוא כנגד היסוד כנ"ל, וע"י השחיטה, נכנעים ונמתקים גבורות היסוד הנז'. וכנגדו הוא השעיר המשתלח ביום הכפורים, כי הנה השעיר ההוא, הוא גבורות שבמלכות דנוקבא, אשר הם דינין, קשים יותר מן הגבורות שביסוד שבו, הנקרא גבר ותרנגול. ולפי שהוא יוה"כ, יש בנו כח למתק אפילו הגבורות קשות שבמלכות שבה, הנקראים שעיר. אבל בערב יוה"כ, אין בנו כח אלא בגבורות היסוד, שאינם כ"כ קשים. ואפי"ה אינם נמתקים, אלא באשמורת הבוקר, שהוא עת רצון, והרחמים גוברים אז. ועוד טעם אחר כמו שהקדמנו, כי יסוד נרמז בט', והמלכות בעשור שהוא יוה"כ. ולכן כל בחי' נעשית ביום המיוחד לה.