תוכן
א) ועתה נבאר צ׳ דצלם, שנעשית מנה״י הראשונים דתבונה הג׳, שהיא הב'. והנה האורות שהם המוחין דז״א, מתלבשין בתוכם, והלבוש נגרר אחר הרוחניות וטפל לו, ולכן הכל נחשב ומתייחס לגוף הז״א ולא אל התבונה. והלבוש מסתלק מטבעו הראשון שהיה של תבונה, ונעשה טבע הז״א עצמו, וחוזרין להיות גופא דז״א ממש, ונקרא עצם מעצמו ובשר מבשרו, כי הגוף מתנהג אחר הרוחניות אשר בתוכם,
לכן הי״ס דז״א הם נחשבין מחכמה ולמטה, הנקרא ראשית כנ״ל, ולא מן הכתר, וגם לא מן החסד ולמטה, אלא מהחכמה למטה, כי הכל נחשב כגוף הז״א עצמו, והם חב״ד חג״ת נה״י, והבן זה הכלל.
