תוכן

א) הנה בכמה מקומות וגם בדרושי ז"א, נתבאר אצלינו, ענין לאה ויעקב, שהם האחורים החצונים של או"א, שירדו למטה בעת מיתת המלכים, ועיין שם. ונחזור לבאר עתה קצת מזעיר, הנה נתבאר למעלה, כי ב' בחי' היו במלכים. הא’, היא מיתה ממש. והב'. היא נפילה שנפלו למטה, ולא מתו. והענין הוא, כי כל היוצא מעולם שאינו שלו, (א"ש, מלת שאינו הראשונה, נ"ל שטעות קולמוס הוא) והולך לעולם שאינו שלו, זה נקרא אליו מיתה ממש. אבל ההולך ממקום למקום בעולם עצמו, נקרא נפילה ולא מיתה. והנה הז' מלכים שמתו ממש, הם ז' תחתונות הנקרא זו"ן, כי ירדו מן האצילות אל עולם הבריאה. ובסבת ירידה זו, נקרא מיתה ממש, כי הכלים שבהם, הם הגוף שלהם, נפלו שם בבריאה. ובתוכם ירדו קצת נצוצות אור, הנקרא הבלא דגרמי, הנשאר תמיד עם עצמות בתוך הקבר, ונשמתם שהם האורות שלהם, עלו בעולם האצילות, ולכן נזכר בהם מיתה ממש. אבל ג' מלכים הראשונים, שהם: א"א, ואו"א, לא ירדו בעולם הבריאה, אמנם ירדו באצילות ממש ממקום למקום, כי ירדו במקום שהיו שם בתחלה זו"ן, שהם ז' המלכים שמתו, וקודם שנפלו בבריאה, ואחר שירדו הם, נפלו אלו הג' ראשונות שם, ולכן בחי' זו נקרא נפילה, ולא מיתה. וז"ל מ"ש חז"ל ג' נובלות הם, נובלות חכמה של מעלה תורה וכו',
(א"ש, הנה ביאור המאמר הזה נתבאר גם בשער שלישי, שער מאמרי רז"ל באופן אחר, קרוב אל הנזכר ומצאת שם כי תדרשנו. ועוד הוא נתבאר בשער החמישי: שער המצות ע"ש).