תוכן

יד) ונבאר עתה זו החזרה השניה של האורות, איך היתה, דע, כי אין חזרתם עתה פעם שנית, כמו ירידתם בפעם ראשונה, כי אז ירדו כלם למקומם, כל הי' אורות. אבל בחזרת ירידה זו השנית, אלו ירדו כולם למקומם, היו כל הכלים אשר נעשו כבר ע"י הסתלקותם, חוזרים להתבטל כבראשונה, כי לא יוכלו לסבול האורות שלהם, כמו שאירע להם אז. ולכך הוצרך, שהאור העליון שבכלם, שהוא הכתר, שהוא גדול ושקול ככל הט' אורות יחד כלם, שישאר למעלה, תמיד דבוק בשרשו המאציל אותו, והוא תוך הפה של א"ק, ולא חזרו לצאת משם, ולירד להתפשט למטה, רק ט' אורות התחתונים בלבד, ונתפשטו באופן זה: אור החכמה נכנס בכלי של הכתר, ואור של הבינה נכנס בכלי של החכמה וכו', עד שנמצא כי אור המלכות נכנס בכלי היסוד, והנה עתה יש שני שנוים מאשר היה בראשונה, כי עתה אור הגדול יותר מכל הט' ביחד שהוא הכתר, נשאר למעלה בשרשו. ועוד, כי הנה כלי הכתר, אע"פ שאין בו כח לסבול האור הגדול שלו עצמו, הנה יוכל לסבול אור החכמה שהוא קטן מאד מן הכתר, ועל ד"ז בכל שאר הספירה. ולשתי סבות הנז', יש יכולת וכח עתה באלו הכלים לסבול האור שלהם, ולא יחזרו להתבטל כבראשונה. ואע"פ שאנו עתידים לבאר לקמן, כי כל ט' אורות התחתונים, נכנסים יחד תוך כלי הכתר, ואח"כ נשאר בתוכו אור החכמה לבדו, ואח"כ יורדים ח' אורות אחרים, ונכנסים לתוך הכלי של הבינה, וכן על ד"ז בכלם, הנה אין דבר זה מעלה ולא מוריד, כי כלל גדול בידינו, כי העליון גדול מכל מה שלמטה ממנו, א"כ גם כשיכנסו ט' אורות יחד בכלי הכתר, כל השמנה תחתונים אינם נערכים למאומה, בערך אור החכמה שהיא עליונה מכלם, והוא האצילה אותם. וכבר נתבאר, כי אור החכמה יוכל לסובלו הכלי של הכתר, להיותו בחי' יותר עליונה, א"כ מכ"ש הוא שיסבול גם את שאר הח' אורות שתחתיו. ועל ד"ז הוא בשאר הכלים, כי כיון שאין אור המיוחד לכלי ההוא נכנס בו, אלא אור קטן זולתו, לכן יוכלו לסבול האורות, ולא יתבטלו כבראשונה. ונבאר עתה, איך בעת חזרת ירידת האורות שנית, נגמר מלאכת שלשה הכלים העליונים. ובתחלה צריך שתדע, כי לא חזרו חזרה תמידית, אמנם חזרו על דרך מטי ולא מטי, הנזכר בספר הזוהר סוף פרשת פקודי דף רס"ט ע"א.