תוכן

יב) עוד נוסיף ביאור בענין עשיית אלו הכלים, הנה נתבאר בדרוש שקדם לזה, כי שלשה מיני אורות, שיצא מן האזן, ומן החוטם, ומן הפה דא"ק, הם בחי' נר"ן, והם מתלבשים זב"ז, כנזכר לעיל בדרוש שקדם. ואמנם אור היוצא מן העינים דא"ק, נקרא נשמה לנשמה, הנקראת חיה, ומקומה שם למעלה בעין, אבל היא מתפשטת למטה, כמו שנבאר, והוא, כי במקומה עומד בבחי' אור מקיף אליהם, וממנה מתפשטת למטה אור מועט דק מאד, הנקרא ראיה, ואינה הבל גמור, כמו ההבלים היוצאים מן האזן והחוטם והפה, שהם הבלים גמורים מוחשים ונרגשים. ולהיותו אור דק מאד וחלש, לכן ממנו נעשה בחי' הכלים של העקודים היוצאים מן הפה, ולא נעשו אורות, לפי שהוא אור חלש כנזכר. אבל אור האזן והחוטם והפה, אלו לא היו בחינת הבל ממש ומורגש, אפילו בחינת כלים לא היו יכולים להעשות, להיותם אורות יותר תחתונים מאור העינים, ולכן יצאו בבחינת הבל ממשיי ומורגש, ולכן נעשו בחי' אורות הנקראים נר"ן כנזכר.