תוכן

י) ודע, כי כל הכלים האלו לא נתעבו ונתהוו כלים, אלא אחר הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פניו מן הכלי, לפי שאע"פ שאור העליון של כלי הכתר נסתלק מתוכו, ועלה אל המאציל, כיון שעלה במקומו אור החכמה. אין כלי הכתר מתעבה ונגשם. וכן על ד"ז בכל שאר האורות. ונמצא, כי כיון שנתבאר למעלה בדרוש הקודם לזה, כי אור הכתר של העקודים מסתלק ראשון לכלם, ואור המלכות מסתלק אחרון מכלם, נמצא כי אין מתחיל להיות נעשה בחינת כלי, אלא מלמטה למעלה, וכלי המלכות קודם ליעשות תחלת כלם, לפי שכיון שאור המלכות מסתלק באחרונה, הנה בהיותם מסתלקת מתוך הכלי שלה עצמה, אין הכלי מתעבה כנז' לעיל, עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלי שלה, ואז התשעה כלים עליונים עדיין יש בהם אור, אע"פ שאין לשום אחד מהם בחי' חלק האור המגיע לחלקו ממש כנזכר, ולכן אינם מתעבים ונגשמים. אבל כלי המלכות שנתרוקנה מן האור שלה לגמרי, וגם אין אור אחר למטה ממנה שיעלה בתוכה, לכן היא מתעבת ונעשה כלי. אבל אינה מתעבת לגמרי, עד שיתרחק האור ממנה לגמרי ג' מדרגות. ונמצא כי אחר הסתלקות האור ממנה לבדה לגמרי, אז נחשך הכלי הזה של המלכות ומתחיל להתעבות קצת, וכשנסתלק האור שלה גם מכלי היסוד לגמרי, אז כלי היסוד נחשך, ומתחיל להתעבות קצת, וכלי המלכות נחשך ונתעבה ביותר מבראשונה. וכשנסתלק האור שלה לגמרי, גם מן כלי ההוד, אז כלי ההוד מתחיל להתעבות קצת, וכלי היסוד נתעבה יותר מבראשונה, וכלי המלכות נגמר להתעבות, ונעשה כלי גמור. וכשנסתלק אור המלכות מכלי הנצח לגמרי, אז כלי הנצח מתחיל להתעבות, וכלי ההוד מתעבה יותר מבראשונה, וכלי היסוד נגמר להתעבות, ונעשה כלי גמור. ועל ד"ז נמשך, עד שנמצא, כי כשנסתלק אור המלכות לגמרי מתוך כלי הכתר, התחיל כלי הכתר להתעבות, וכלי החכמה נתעבה מעט יותר וכו', ואז נגמר כלי החסד להתעבות, ונעשה כלי גמור. וטעם הדבר יובן עם הנזכר, כי כל פחות משלשה כלבוד דמי, ולכן אחר שנתרחק האור ג' מדרגות שלימות, אז נחשך הכלי לגמרי, ונגמרה עשייתו.