תוכן

א) הנה בתחלת האצילות, דע, כי ז"א הוא זכר, ונבנה בנייינו מן החסדים. ונוקבא מן הגבורות. והנה בתחלת האצילות, נזדווגו או"א, ושרי בה רוחא בגווה מביאה א', וההוא רוחא הוי"ה דב"ן במילוי ההי"ן. והאי רוחא כלולה מתרין עיטרין: חו"ג, והם ב' הויו"ת פשוטות כלולות כא', שהם בגימטריא כ"ו וכ"ו, שהיא הוי"ה אחת דמילוי ההי"ן, העולה ב"ן. כדי שתוכל אימא להוליד דזכרים ונקבות, זו"ן, אח"כ נזדוגו שניהם והולידו זו"ן, ולקח ז"א חסדים חדשים, ונוקבא גבורות חדשות, ונעשו בהם בחי' הדעת שלהם, אמנם באו מלובשים, תוך ההוא רוחא דשבק אבא באימא, הכלול מחו"ג ישנות כנזכר, וכמו שיתבאר ענין זה אח"כ.