תוכן

ו) ונחזור לעניינינו, כי ע"י עליית אלו אורות בבחי' מ"ן כנזכר, נזדווג בחי' ע"ב, שהם במוחין דא"ק הנז"ל, עם בחינת הטעמים שבס"ג דא"ק, שהם אח"פ שלו, כנודע אלו הטעמים לא היה בהם שום שבירה, ולכן אלו ג' בחי' הטעמים הנזכרים של ס"ג נתחברו יחד, ונזדווגו עם בחי' ע"ב של זה דא"ק. ואין כונתינו על אורות והכלים היוצאים מהם לחוץ, רק עליהם בעצמם בבחי' פנימיותם ועצמותם, ועל ידי זווגם יחד, נולד ויצא משם אור חדש, והוא בחינת הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן. וגם בזה המ"ה יש בו כל הבחי' הנז"ל, שהם: טעמים, נקודות, תגין, אותיות, וכמו שיתבאר במקומו בע"ה. והענין במה שהודעתיך, כי כל עולם האצילות, מתחלק לכמה בחי', והם: ע"י, וא"א, ואו"א, וזו"ן. והנה הטעמים של מ"ה, הוא ע"י. והנקודות של מ"ה, הם א"א. והתגין הם או"א. והאותיות הם זו"ן.