תוכן

ה) והנה אז ע"י זווג זה בתחלה נתקן ע"י. ואז נתקן א"א. ואח"כ היה הזווג בא"א, ותקן את או"א. ואחר כך היה זווג באו"א, ותקנו לזו"ן. ואח"כ היה זווג זו"ן, לתקן שאר העולמות שלמטה מן האצילות. ולכך הוצרך להשתהות עיבור הנזכר י"ב חדש, כנזכר במאמר קו המדה שנמצא בכ"י מספר הזוהר, והטעם הוא לתקן את כל העולמות האצילות, שהם י"ב בחי', והם: ע"י ונוקבה שנים, א"א ונוק' שנים. או"א שנים, ישסו"ת שנים, זו"ן שנים, יעקב ולאה שנים. הרי שנים עשר בחי', שהם שנים עשר פרצופין גמורים, ולכן נשתהה זמן העיבור י"ב חדש. אבל לא שמעתי ממורי ז"ל, אם המשך כל הי"ב חדש, הוצרך גם לע"י, ומכ"ש לאחרים שתחתיו. או אם נאמר, כי כל פרצוף מהם נגמר תקונו בחדש אחר, והמשל בזה כי ע"י נגמר בחדש הראשון, ונוק' נתקן בחדש השני, וא"א בחדש השלישי, וכן כיוצא בכלם והדבר הזה אצלי בספק.