תוכן

מ) והיותר פשוט הוא אצלי בענין הדעת בקצרה: ד' פרצופין כוללים כל עולם, מאצילות בי"ע. והם זכר ונקבה. מה שאין כן בפרצוף החמישי דאריך. וכל פרצוף מארבעתם, כלול מי"ס, ונחלק לד' פרצופים. הא כיצד: חכמה הנקרא אבא דעולם האצילות, יש בו י"ס, והחכמה או הבינה שבו פרצוף מי"ס, ונחלק לשתים. באופן כי חו"ב שבו, הם זכר ונקבה, או"א שבו, בסוד ג"ר, שבכל אחד מהם. והדעת שבו, נחלק לשני דעות, שהם: ז' תחתונות גופא דחכמה, דעת א' ימני. וז' תחתונות גופא דבינה, דעת ב’, שמאלי. וע"י שני היסודות שבשני הדעות, הם מזדווגים, כי שני דעות אלו הם זו"ן שבהם, וכללות שני דעות אלו, נקרא דעת עליון דאבא, המכריע בין חו"ב שבו.