תוכן

ג) ואלו הה' פרצופים, נרמזו בשם ההוי"ה, בקוצו של יו"ד, ובד' אותיותיה. ולפי שהכתר אינו מכלל הי"ס, והושם ספירת הדעת במקומו, לכן נרמזו בקוץ היו"ד, ולא באות ממש. ונמצא, כי עיקר הפרצופים, הם ד': או"א, וזו"ן. והם ד' אותיות ההוי"ה. והם נכללות בג"ס בלבד. שהם: חב"ד, ודעת כלול מתרין עיטרין. וזה הוא סוד פסוק, ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו. ונמצא, כי כל העולמות אינם רק ג' בחי': חב"ד. והסבה היא, כי שרש הכל הוא: החסד, והדין, והרחמים. ולפי שהרחמים מכריע ביניהם, צריך שימצאו בו ב' בחינותיהם, והם: חו"ג, תרין דעות. ואלו עצמם, הם ג' בחי': כהן, לוי, ישראל. והם נר"ן. והנה כל פרצוף מאלו הד’, כלול מי' מדות, אשר כל הי’, אינם רק ספירה אחת כנז'. גם נודע, כי כל פרצוף היותר זך, מתלבש תוך התחתון.