תוכן

יז) ואחר התפשטות ה״ח שם בגופא, שהוא אות ו׳ שם בסוד מ״ב, שאלו הו"ק הם סוד ו' שמות הראשונים דשם מ״ב, ולפי שכבר ידעת, שכל קצה כולל ו״ק, לכן בכל שם, יש ו' אותיות. אח״כ אותו הרגל התחתון של הוא״ו דק מאד, הוא נקודת העטרה של היסוד, דמות י׳ קטנה, רגל ו', גם היא כלולה מכל הו״ק, לכן היא צורת קוץ, שהיא ו' קטנה ודקה, וזו הו' הוא שם ז' דמ״ב, ויש בו ג״כ ו' אותיות לטעם הנ״ל, וזו הנקודה נכנסת ביסוד הנקבה, שהוא ה׳ דהוי"ה בנקודת ציון שבה, ואז נקרא גמר ביאה, כמ״ש בגמרא. ונמצא ששם זה האחרון, הוא בחי׳ העטרה, שהיא מלכות שביסוד, וגם שהיא נכנסת ביסוד דמלכות, לכן שם האחרון של מ"ב, מכנים אותו בזוהר אל המלכות.